נוגה טוהר יפה

המנהלת שלי שאלה אותי אם אני רוצה להצטרף אליהן למשמרות הארוכות, חשבתי קצת ואמרתי לה "אני

אתכן" עבדנו בקבוצות קטנות של שמונה אנשים. בזמן הזה נתמכתי על ידי שרה מויסה המדריכה שלי, בכל ערב כשחזרתי מהעבודה התקשרתי אליה כדי לעדכן אותה שאני בסדר.
שוחחתי בזום עם השותפים שלי לדירה והשתתפתי במפגשי הזום וקבלות השבת כשהייתי בחופש מהעבודה. אני עובדת בימי החול אבל גם בשבתות וחגים. אחד היתרונות של התקופה הזו היא שהמחלקה נעשתה מגובשת יותר, אנחנו עוזרים אחד לשני ומרימים אחד את השני.

המעסיקה שלי קוראת לי "המנהלת" והבן של ד"ר רוטשילד אמר לי שצריך ללמוד ממני, ושבית החולים זכה בי. על המכתב לנשיא לא ידעתי, אמא שלי רצתה שאדליק משואה, והיא דברה עם שרה, וככה עלה הרעיון לשלוח מכתב לנשיא, וכשקיבלתי ממנו מכתב בחזרה הייתי בשוק, ממש התרגשתי."

​